מהי השיטה המונטסורית?

מריה מונטסורי, אשה פורצת דרך, הרופאה הראשונה באיטליה ופרופסור לאנתרופולוגיה פדגוגית, פיתחה בראשית המאה ה-20 שיטת לימוד וחינוך ייחודית, שבבסיסה התאמה של קצב הלימוד ואופן הקניית הידע לקצב ההתפתחות הפיזית והרגשית של הילד.

התפיסה העומדת בבסיס גישת החינוך היא כי: "על החינוך לעשות שימוש בכוחותיו הפנימיים של הילד על מנת שהוא- יוכל להדריך את עצמו".
ואכן, הדגש בגישה זו אינו במבוגר המחנך או בתוכן הלימודי כי אם בילד עצמו ובתהליך יצירת הקשר שבין הילד לבין התכנים השונים אליהם הוא נחשף.
קשר שמוביל למימוש הפוטנציאל הטמון בכל ילד וילדה.

הגישה נבנתה מתוך הבנה וחקירה של אינסטינקט הלמידה של הילד ותחת ההנחה שכל ילד מעצם טבעו הינו אוטודידקט.
מתוך כך, מציעה שיטת מונטסורי שילוב ייחודי של תכנון לימודי מצד אחד (תכנון קפדני ומדוקדק של הסביבה החינוכית, עזרי הלימוד, תחומי הלימוד וכו') לחופש בחירה מצד שני.
הבחירה החופשית של תכני הלימוד מעודדת עצמאות ואחריות, למידה עמוקה מתוך הנעה פנימית ותורמת לבניית תחושות ביטחון וערך עצמי גדולות.
כיתות מונטסורי הינן רב גילאיות והטרוגניות. הן פועלות בתוך אווירה חמה, ביתית ובתנועה של שיתוף פעולה בין הבוגרים לצעירים.
הילדים מתמסרים לעבודתם, באופן בלתי תחרותי, שלא על מנת לקבל פרס (קרי ציון), שכרם- בהנאתם.

החינוך עפ"י מונטסורי מהווה לימוד שלם וכוללני המקיף את כל תחומי ההתפתחות של הילד: אינטלקטואלית, חברתית, רגשית, גופנית ורוחנית.
תחומי הלימוד המאורגנים בתוך הסביבה החינוכית כוללים: תרגילי חישה, חיים מעשיים, מתמטיקה, לשון, גיאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ולימודי תרבות.