ליאת אריאליאמא של יהלי (מחזור ב'-2018) ונעמה (מחזור ו'-2022)
11 שנים של מונטסורי, שתי בנות שנכנסו לגן ויצאו לחטיבה.
11 שנים של יחצנות מעייפת למאות הורים ומענה לשאלות: למה זה טוב, זה יקר, רחוק מהחברים, את צריכה להסיע ולהחזיר, איך הן יסתדרו אח"כ, מה עם הבגרות, הן לא ידעו לעשות מבחנים הן מתרגלות לטוב מדי, אסור לעטוף, ילדים צריכים גבולות ומסגרת, מה קרה? אנחנו למדנו בציבורי ויצאנו סבבה, למה לפנק שילמדו את החיים כמו כולם בלה בלה בלה בלה.
11 שנים שאני מסתכלת מבחוץ על מערכת החינוך הציבורית כשיש לי רפרנס פריבילגי לאלטרנטיבה - יקרה אמנם - אבל עדיין אלטרנטיבה למשהו אחר. למסגרת חופשיה, לחינוך שהוא לא מפעל למבחנים וציונים.
הילדות שלי מעולם לא הלכו עם תיק וספרים לביה"ס, למדו למבחן או הכינו שיעורים. אף לא פעם אחת בחיים שלהן. בתיק הקטן שלהן בקבוק מים וארוחות צהריים ובוקר.
הילדות שלי למדו להפעיל סקרנות טבעית, להתחבר מהחיבור העמוק לתחומי העניין שלהן, לחקור, ללמוד ולאהוב ללמוד, לאהוב ללכת למקום הזה שהן מבלות בו את רוב שעות היום שלהן. לא מוכנות להיות חולות או להפסיד יום לימודים אחד. זוכרת איך אבא שלי היה המום מהאפשרות לשלם את כל מה שאני מרוויחה ואולי יותר בשביל ביה"ס איך כעס עלי, איך רוב החברים שלי לא הפסיקו להסתלבט עלי שנים על "ההזיה הזאת" מבחינתם של ביה"ס מונטסורי כשעוד אף אחד לא ממש הבין מה זו השיטה הזאת.
בסוף, לפני שאבא שלי עזב אותנו הוא אמר לי וואלה אחלה ביה"ס הלוואי על כל הילדים.
המערכת הציבורית קורסת ולא מאתמול.
ואפשר אחרת! אפשר לשנות ושינויים הם מבורכים!
לא צריך לפחד לעשות משהו שונה.
אני אמנם סיימתי להסיע ולהחזיר למקווה ישראל, אבל אני ממליצה בחום למי שעדיין לא😊
להגיע ליקום נפרד ולראות בתוך העיר הסואנת עולם קטן חדש של טבע וציוץ ציפורים, טרקטורים, כלבים רצים, ועצים עתיקים.
עבורנו זו היתה חוויה מדהימה, לפעמים מטרחנת וקשה, הרבה מרגשת.
הגעתי לנוף ילדות פעם ראשונה עם ילדה בת 5 ותינוקת שנראית כמו צב בתוך מנשא 24/7 והיום הילדה בת ה 5 שלי היא בת 17! בחופש הגדול בין כיתה יא ל- יב, מצטיינת בבגרויות. היא גדלה להיות נדירה ביותר והרבה בזכות החינוך שהיא קיבלה בנוף ילדות. הצב הקטן מהמנשא עולה לכיתה ח'.
אין פואנטה נגמרה תקופה בנוף ילדות. העתיד מבטיח חמסה חמסה. מרגש להסתכל על העבר ולהגיד וואלה, היה שווה הכל, אני גאה בילדות שלי, גאה בבחירות שלי, תודה לי שהקשבתי לעצמי הפנימי שלי ולא נתתי לרעשי רקע לבלבל אותי.
משה ודנה אוטמזגיןהורים לשחר (מחזור ה' – 2021) וליאור
שתי בנותינו התחנכו בנוף ילדות. שחר 6 שנים וליאור 3 שנים עד שעברנו לבנימינה. הפרידה מנוף ילדות הייתה קשה מנשוא. מלאה באושר ואהבה ומצד שני עזבנו בית. הצוות המדהים בנוף ילדות, כמות הילדים הקטנה משמעותית מכל מקום אחר, האווירה, האקלים החינוכי השואף למצויינות אנושית ובעיקר האהבה העצומה של הבנות ללכת כל בוקר לבית הספר, העטיפה המדהימה של הילדים בכל אתגר שעלה בחייהם מבחינה אישית ופדגוגית נענו בצורה מופלאה. והכל בהובלת שרון המהממת שמעורבת בחיי הקהילה. בנוסף האירועים המושקעים והמרגשים של בית הספר שתמיד עולים לרמה הכי גבוהה שיש. לנו היה לעונג להיות חלק מנוף ילדות ואני מאחל לכל תלמיד לחוות את החוויה המיוחדת הזאת. בהצלחה!!
אורלי חיון אמא של רוני (מחזור ה' – 2021)
אמא לרוני בת ה -14, בוגרת נוף ילדות, ואמא לסאני בן ה- 4, נשואה לציוני ובעלת גן ילדים בראשון לציון.
את בית הספר הכרתי לראשונה כשחיפשתי לרוני מסגרת אחרת .
הגעתי למפגש ראשון והתאהבתי.
יצאתי עם דמעות של אושר והרגשתי כי מצאתי לילדה שלי את הטוב ביותר.
ובאמת כך היה ,
רוני בילתה שש שנים קסומות בהן רצה לבית ספר בכל בוקר.
בחגים וחופשים ציפתה כבר לחזור ואף הביעה מורת רוח על החופש הארוך.
מיותר לציין שבעלי ואני היינו בעננים מכך.
המורים קשובים ואכפתיים ברמה שלא נתקלתי מעולם, ואני מגיעה מתחום החינוך.
נדהמתי איך כבר בכיתה א' הילדה יודעת לחבר, לחסר, לחלק ולכפול במספרים אסטרונומיים.
( ותאמינו לי שהיה לי למה להשוות ).
הלמידה היתה מאוד חוויתית. לא תיארתי לעצמי שבית ספר יכול להיות כייפי כל כך ובאותה נשימה מלמד מחנך ומעצים.
כבר בכיתה א' רוני למדה על המפץ הגדול.
"טיסות" ליבשות שונות בעולם , פשוט קסם!
מוכרחה לומר שכבר שנתיים שאנחנו מחוץ לבית הספר והלמידה בנוף ילדות הוכיחה את עצמה.
לאחר המעבר לחטיבה, רוני הגיעה אליי באחד הימים ואמרה "אמא הם לומדים דברים במדעים שאני כבר מכירה ומבינה ואף אחד לא מבין"( הטבלה המחזורית).
ובשפה, "אמא,אני כבר יודעת את מה שהמורה לימדה. אני מסיימת משימות ראשונה והמורה ביקשה שאעזור לילדים שלא מבינים."
ובשנת הלימודים הנוכחית הציעו לה לעבור לכיתת קידום/ מופת ואף מדעים בגלל הציונים ויכולת הלמידה שלה.
רוני למדה בנוף ילדות איך ללמוד באופן עצמאי , לשאול כשמשהו לא ברור או כשהתשובה לא מספקת. באמת תענוג !
תודה לצוות נוף ילדות המופלא על למידה וחינוך יוצאי דופן.
ואגלה לכם סוד, גם עלי השפעתם,
בזכותכם הפכתי את הגן שלי למונטסורי.
ואנחנו,
אנחנו עוד נפגש בקרוב!
אורית אשכנזיאמא של יהונתן (מחזור ז' – 2023)
בס"ד
חיכיתי ליום שבו אוכל לכתוב ממעמקי ליבי את אשר היוויתם עבורנו במשך שש השנים האחרונות של חיינו - כולנו,
נוף ילדות כשמו כן הוא - הנוף האמיתי שכך צריכים לדעת את ילדותנו.
נוף ילדות עבורנו הוא שקט.
שקט אמיתי.
לא בגלל ששקט שם,
למעשה ההיפך הוא הנכון - ישנה תנועה מרובה של עשייה, למידה, חקר, סקרנות, התפעלות, יצירתיות, נתינה, פעולה ועוד,
כאשר כל זאת ועוד נעשה בצורה מותאמת לילדינו אז- אז נוצר שקט פנימי בליבנו ובלב ילדינו.
שמי אורית אמא של יהונתן, מגיעה מתחום החינוך למעלה מעשור, מכירה גישות חינוך מרובות ומאמינה כי עיקרי העיקרים בחינוך הוא - האנשים.
במשך שש שנים בני צפה בדמויות איכותיות מסביבו, למד מהן, חיקה אותן, כיבד והפך להיות האדם שהוא,
כל זאת במקביל לסביבה חינוכית עשירה, משתנה, מזמינה ומזמנת למידה משמעותית!
לעד אהיה אסירת תודה על נפש בריאה בגוף בריא - בזכותכם.
תודה על :
למידה, חקר, עשייה משמעותית
התפתחות נכונה,
דוגמא אישית
שקט אמיתי
אהבה.
"עיקר החינוך למידות טובות הוא על ידי עצם אישיותו של המחנך" (הרב שלמה אבינר)
המשיכו לעשות חיל, תודה על הזכות,
אוהבים ונאהב לעד,
משפחת אשכנזי.
קרן צמיראמא של אייל (מחזור א' – 2017) ואלון (מחזור ד' – 2020)
משפחת נוף ילדות הייתה, ותישאר לתמיד אצלנו, כבית החינוכי המשמעותי עבור בניי..
לנוף ילדות היה תפקיד מרכזי בטיפוח יכולתם של ילדיי ללמוד באופן עצמאי. הגישה האוטונומית ללמידה שרכשו שם, היוותה את הבסיס להמשך הצלחתם. זה לא רק הכין אותם לתובענות של הכיתות הנוכחיות שלהם, אלא גם לעתיד שבו למידה עצמית והתפתחות אישית חיוניים כל כך.
אחד ההיבטים הבולטים בחוויה שלנו היה המעורבות של צוות המורים והמנהלת המייסדת שרון מנשה לוי.
צוות מוכשר ואנושי שאפשר רמה יוצאת דופן של תשומת לב אישית, וטיפח מערכות יחסים משמעותיות לא רק עם ילדינו אלא גם איתנו, ההורים. הגישה שלהם הייתה תמיד חמה ואישית, ויצרה קשר ייחודי שהתרחב מעבר לכיתה והרגיש כמו משפחה מורחבת.
בנוסף, אני מודה על הלמידה הרב גילאית, בדגש על סביבה לא תחרותית וטיפוח למידה ומצויינות, בקצב אישי. כאשר בניי התמודדו עם קשיים בנושא מסוים, הם מעולם לא הרגישו מבודדים או שונים מחבריהם, הם למדו לצידם בסביבה תומכת ומאוחדת. כמו כן, כאשר התקדמו משמעותית, לא חשו תחושת חשיבות עצמית מנופחת. במקום זאת, עודדו אותם להעריך את ההתקדמות שלהם ללא השוואה לאחרים. הפילוסופיה של הרב גיליות טיפחה אצל בניי תחושת איזון - לימדה שאפשר להיות גם חלק מקהילה וגם לומד בודד בו זמנית.
נכסים שילוו אותם לכל חייהם הבוגרים. ועל כך נתונה תודתי העמוקה עד היום.
אתי שטיין אמא של אגמ
לפני כשבע שנים התוודענו לנוף ילדות - השתתפנו במפגש המקדים, התרשמנו מאוד וניגשנו להגרלה.
למזלנו הרב אגמ ביתנו התקבלה- איזו שמחה והתרגשות זו היתה!
כבר במפגש המקדים מאוד קסמה לנו השיטה - החל בחינוך לערכים שאין שני לו, (אין הבדל בין אף ילד כולם שווים, טיפוח עזרה לזולת, אחריות אישית) דרך זה שיש לכל אחד את הספייס שלו, ועד האפשרות לקבל סט כלים מאוד רחב ללמידה עצמית. בשונה ממערכת החינוך הרגילה שבה עיקר הלימוד נעשה דרך דיקלום.
בבית הספר המונטסורי נוף ילדות אין הנהגת ילדים ואין מועצת תלמידים בה נוצרים הפערים של מקובל או מקובל פחות אין חרמות, אין אלימות יש מספיק תפקידים לכולם וכל מי שרוצה יכול להתמודד על תפקיד מסויים ( ערך אחריות) וכל כמה חודשים עושים רוטציות- שזה נפלא.
כבר בכיתה א' הילדים לומדים לבנות לעצמם, בעזרת הצוות, את הלוז היומי שלהם ובכיתה ו' הם כבר יודעים לתכנן הרבה קדימה – מה שאפילו אנו כבוגרים לא יודעים לעשות , ולא פחות חשוב אם הם במקרה לא עומדים בקצב שהם הגדירו לעצמם- הם יודעים יפה להרים דגל לשנות ולהזיז משימות.
צוות ההנהלה החל מהראש, שרון המדהימה, דרך לינוי וירדן המנהלות בפועל ועד לצוות המורים המוכשר, רואים כל ילד וילדה- הם מכירים היטב את המשפחות והכל מתנהל בדרכי נועם ורוגע. המון למידה נעשית דרך משחק.
הילדים לומדים לפתור בעיות בדרכי נועם ולמצוא פתרונות.
היום אגמ שלנו סיימה 6 שנים בבית הספר - 3 שנים בתלתון הצעיר ו-3 שנים בתלתון הבוגר. היא נכנסה לבית הספר עם המון פחדים, ללא חברים למעט אחת והיום היא מוקפת חברות וחברים, היא עשירה בערכים חשובים ויוצאת שמחה ומלאת ביטחון (ממש לא כפי שהיתה לפני הכניסה לבית הספר) וחדורת מוטיבציה לעבר החטיבה.
תודה ענקית על כל מה שביתי קיבלה
עילית לויאמא של אליענה (מחזור ז' – 2023) ואמיליה
כשאליענה, ביתנו הבכורה, הגיעה לשנה האחרונה בגן הילדים המונטסורי שבו התחנכה, היה לנו ברור שהיא רק בתחילת דרכה המונטסורית ושהיא תמשיך ללמוד בשיטה זו גם בבית הספר היסודי. לכן, שמחנו מאוד שנתקבלה ללימודים בבית הספר ״נוף ילדות״..
שמענו מהורים לילדות וילדים בבית הספר שנוף ילדות הוא בית ספר מעולה, שמקדש את שיטת הלימוד המונטסורית ומקפיד עליה בכל תחומי הלימוד, שצוות ההוראה נפלא ושהלימודים מתקיימים בהנאה גדולה. הכל התברר כנכון - ולמעלה מכך.
צוות ההוראה ב״נוף ילדות״, כמו גם צוות ההנהלה והצוות הפדגוגי, הם מהמעולים ביותר שיש במערכת החינוך הישראלית, אם לא המעולים שבהם. צוות של נשים ואנשים נפלאים, מקצועיים, מכילים, אמפטיים שראו את אליענה לאורך כל שנות הלימוד באופן ובפריזמה שקשה לתאר במילים. קיבלנו עדכונים שוטפים מפורטים אודות ההתקדמות, הפדגוגית והחברתית. אליענה פיתחה חדוות למידה יוצאת דופן, למדה מתוך סקרנות והנאה, רכשה כישורי חיים, עצמאות וערכים שילוו אותה גם בעתיד.
כשהגיעה העת לרשום את אמיליה (שעולה כעת לכיתה ג׳) כלל לא היתה התלבטות, וחוויית הלימודים בנוף ילדות של אמיליה היא שכפול מדויק של חווית הלימודים של אליענה. שתיהן לומדות, מתקדמות, רוכשות חברות וחברים והכל - בהתאם לשיטת הלימודים המונטסורית ועם ליווי הדוק של הצוות.
נוף ילדות בית חינוך מונטסורי אמיתי שמעודד למידה, עצמאות, סקרנות, משקיע ומטפח את כישורי החיים ואת הכישורים החברתיים של הילדות והילדים הלומדים בו. ומעבר לכך, עבורנו ועבור בנותינו הוא נוף ילדות אמיתי.
אורלי בלאואמא של אניק (מחזור ג' – 2019) ומיקה (מחזור ו' – 2022)
שתי הבנות שלי, זכו ללמוד בבית הספר נוף ילדות. בהרגשה האישית שלי עשיתי את המיטב שאמא יכולה לעשות בכל הנוגע למתן חינוך לבנות. ההחלטה להוציא את הבנות ממערכת החינוך הציבורי איננה קלה, אך היה לי ברור שזה הדבר הנכון לעשות. אני כבר לא מדברת על תחושת הקנאה שלי שבזמני לא היה כזה בית ספר.
במשך התקופה הנפלאה הזאת ידעתי שבנותי קיבלו את הטוב ביותר. ידעתי את זה בכל רגע שהבנות הלכו לבית הספר עם חיוך גדול מרוח על הפנים ואף פעם לא ביקשו להיות חולות. ידעתי את זה בכל פעם שהתרגשו מארוע בית ספרי, ויש כאלו המון - פסטינוף, נשף פורים, עבדים היינו, מופע סוף שנה ולא חסר.
אם אני צריכה לשים את האצבע על מה הכי אני מעריכה בבית הספר, זה על שקיבלו אותן כפי שהן ואף אחד לא ניסה לשנות אותן או לקטלג או לאבחן או כל דבר אחר שיש בו פחות מאשר קבלה של הבנות בדיוק כפי שהן. בצד זה קיבלתי שיקוף של המציאות, כך שידעתי על החוזקות, החולשות והאתגרים בכל רגע נתון. צוות המורים העניק לבנות שלי חום, תמיכה וסבלנות ללא גבולות. לי כאמא תמיד היתה אוזן קשבת לכל שאלה או חפירה. מיותר ואולי לא לציין שבית הספר נקי מכל אלימות ומהווה סביבה בטוחה וסטרילית בענין הזה, כך שגם דאגה זו הוסרה ממני.
לאחר ששתי הבנות שלי השתלבו במערכת החינוך "הרגילה" אני יכולה לומר שבית הספר העניק כלים ללמידה ולהתפתחות אישית שהם נכס נדיר, כלים אשר תרמו ותורמים תרומה משמעותית להצלחה בהשתלבות חברתית ולימודית במסגרות הבאות. מה גם שמבחינה פדגוגית ניכרו הבדלים בין החומר הנלמד בנוף ילדות אל מול בתי ספר אחרים, כמו גם סוג השיח ועומקו.
אני שמחה שהקשבתי ללב שלי ובחרתי בבית הספר הזה. לא רק עבור הבנות. גם בשבילי.